"הוריו של לירון קבעו גבולות שלא כל כך אהב,
אך הם לא ויתרו עליהם ולהתרגל היה חייב"
כחלק מחיזוק הביטחון של הילד, ההורה צריך לדעת להציב גבולות,

כך שהילד ידע שהוא נמצא במקום שמגן ושומר עליו.

אז מהו בעצם גבול? 

כשאנשים רוצים  לעבור בין ארצות,
הם נתקלים בגבול שעליהם לחצות. 

כשנראה מקום המוקף בגדר,
נדע "אין כניסה" כי הגבול ממדר.
יש חוקים וגבולות שלא נעבור
כי אלה אמורים עלינו לשמור.

לא תמיד בהכרח נבין אותם ונקבל
אך לרב הם נקבעו על מנת להקל.
גם בבית שלנו הגבולות הכרחיים,
הם מושתתים על עקרונותינו ועל ערכים.
אם עבורי, הגיינה, היא ערך מנצח,
ילדי לא ילך לישון מבלי להתקלח.
גבול של אחד שונה מגבול של אחר,
ברגע שקבענו אותו, חשוב שלא נוותר.
הילד צריך להרגיש  שהוא מוגן.
אם לא תהיה לו משענת, ירגיש ב'בלגאן'.
חשוב שיבינו שנועדו להגנתם,
שיחושו ביטחון עד התבגרותם.
כשיגדלו, נגמיש את הגבולות ויותר נאפשר,.
נשחרר עוד קצת 'חבל' נשוחח ונתפשר.
אם לא נציב גבולות כשהילדים צעירים,
הם יצטרכו למצוא אותם לבד ולכך הם אינם מוכשרים.
בטחונם יתערער וזה ישפיע גם בעתיד,
עליהם לדעת שאנו בשבילם ונהיה תמיד.
הקרינו סמכות הורית, קיבעו כללים וגבולות,
כמובן גם חבקו, עודדו ושבחו, רצוי בקולי קולות 🙂