רגע לפני יום הכיפורים
הרהורים על סליחות, ילדים והורים.

"למה הרבצת לו? תבקש סליחה!"
עוד לפני שביקש, שוב היד נשלחה…😖
המילה סליחה היא חסרת משמעות,
אם נאמרת 'על הדרך' וללא רצינות.
על הילדים להבין על מה הם מתנצלים,
איך פגעו ומה המסר הקיים מאחורי המילים.
כאן אנו, ההורים, מדריכים ו'נכנסים לתמונה',
מכוונים כיצד עושים זאת בדרך הנכונה.
אנחנו משמשים לילדינו תמיד מודל לחיקוי,
דרכנו ידעו ויפנימו מה לקוי או ראוי.
הם סופגים את הערכים אותם נרצה להעביר,
לכן חשוב להוות להם דוגמא חיובית ולהסביר-
שכולנו בני אנוש ולעיתים טועים,
וגם הורים לא תמיד מושלמים, חייכנים ורגועים..
הם יבינו שהתנצלות זו חוזקה וזו הדרך,
הודאה בטעות, אינה חולשה, להיפך, היא בעלת ערך
לדוגמא:
– באחת מארוחות הערב הרגילות שבשגרה,
הילדה הפילה צלחת וזו -אופס, נשברה.
ההורה כעס מאד על הבת, וזו בכתה וצרחה,
כשירגע, אם יתחרט, חשוב שיבקש סליחה.
הילדה נפגעה, כי זה קרה בטעות,
ואם חש שהגזים בתגובה,
זו הזדמנות להסביר חרטה מהי, ברוגע ובאהבה.
הלמידה והרווח עבור הילד משמעותיים מאד.
זה מעשה חינוכי וערכי ומציג את ההורה בכבוד.
המסר שאם ההורה שלי התחרט וביקש את סליחתי,
אז ודאי שגם אני יכול להתנצל בפני חברתי…
– סליחה שמגיעה מה- 🧡,
מקרבת בין אנשים,
כך ילמדו לראות את האחר, ולהיות אמפטים ורגישים🙏