משהו שלא כולם יודעים עלי…
אם תראו מישהי מאחור עם שני חורים בבגד, על יד העורף, יש מצב שזו אני.
אם תראו מישהי קמה בקולנוע באמצע סרט ועוברת מקום, כנראה שגם זו אני.
לא יודעת מי המציא את התגים בבגדים🧥👚 ולמה גם דאגו להכניס בפנים חוטי ניילון דוקרניים🤷♀️
לא ברור לי מדוע במקום שאמורים להיות בו בשקט, בקולנוע, מוכרים דווקא פופקורן ואף מרשים להכניס שקיות מרשרשות?🍿
מי שלא מבין על מה אני מדברת, כנראה אין לו קושי בויסות חושי ואלה רב האנשים.
ושלא תטעו, כשאני אוכלת פופקורן בקולנוע, אני דוקא נהנית, אבל כשאחרים אוכלים בקולי קולות, מרשרשים בשקיות במביסלי למיניהן,
וואי וואי- אל תמדדו לי לחץ דם באותו רגע😡
יש סרט שאף הלכתי אליו פעמיים לצורך חוויה מתקנת…
ולמה אני מספרת לכם את זה? לא בכדי שתגידו לעצמכם- אוי, עד עכשיו חשבתי שהיא די נורמלית? 😉
אלא במיוחד עבור אותם הילדים, אלה שמתקשים ואינם יודעים להמליל זאת, כפי שאני יודעת כיום.
הילדים שקמים בבקר וחייבים רק את הבגד המסוים הזה, ולוא דוקא כי הוא פרחוני למשל, אלא כי הוא מסוג בד מסוים, שנח להם.
אלה שלא מוכנים ללבוש
ג'ינס👖, שהגרביים עם התפר משגעות אותם, 🧦קולות חזקים👂🥁 מטריפים, ריחות מסויימים 'נשארים באף'👃🏽ואפילו מרקמים מסויימים של האוכל👅, יכולים לגרום להם לעצבנות יתירה, לאי נוחות ולבכי שאתם עלולים לפרש כפינוק, 'עושה לי דוקא', לא מתחשב כשאני ממהרת לעבודה ועוד.
אז רגע לפני הפרשנות, הכעסים ובזבוז האנרגיה השלילית, תבדקו- האם זה חד פעמי? האם אתם מזהים קושי במספר תחומים תחושתיים? האם פעמים רבות מתלונן על הבגדים שלובש? מחבק חזק מידי? לא מרגיש את חוזק תנועותיו? חייב המון שכבות כשחם או מעט מידי כשקר? הבנתם את הכיוון הכללי..
במידה וכך- סביר שילדיכם סובל מקושי בויסות חושי. בידקו, אבחנו, קחו לריפוי בעיסוק, אך בעיקר ולפני הכל, הבינו שאינו מתכוון להכעיס, אלא פשוט קשה לו. ברגע שתבינו את התיסכול, כבר הדרך לפתרון, או לפחות להקלה ועזרה לילד/ה בהתמודדויות השונות, תהיה קלה יותר.
