חג 'פורונה' חלף והיה שונה מכל פורים,
פחות אנשים, צבעים, מסיבות כולם חוששים ונזהרים..
מעט חיבוקים, נשיקות ומגע,
וואללה, די מייבש,
אבל מצד שני, המצווה היא לשמוח, אז נהננו ממה שיש 
עקבנו אחרי הנדבקים, למדנו על מיני מיקומים,
מסעדת פיש, שער 8 בדרבי, מספרות, מעקבים מרשימים ..
שניים החלימו, אחד נחת ועוד שלושה התבודדו,
אם זה לא היה הזוי ועצוב, זה נשמע אף מצחיק קצת, תודו…
ואני מנסה להיכנס שוב ושוב למחשבותיהם של הילדים,
ותוהה מה הם חושבים על כך, וכמה מעודכנים ויודעים.
-אם אנו המבוגרים נשדר מצוקה ונהיה מחוברים למסכים,
אז לילדים יהיה קשה להרגע וגם הם יהיו מוסחים.
-חשוב לתת להם להביע את החששות במידה וקיימים,
-במקביל לתווך להם את המצב ולהסביר שרובם מחלימים.
-תאמרו שביטולי האירועים השונים נועדו למנוע הדבקה,
ורב המבודדים בבבתיהם, בריאים ואינם חשים מצוקה.
-הסבירו שזה וירוס הדומה לשפעת וכולל חום ושיעולים,
-הימנעו מלהרחיב על מה שלא צריך, כלומר- 'תשקלו' מילים.
-תעסיקו את הילדים והשתדלו להישאר בשגרת חיים רגילה,
-צפייה בחדשות ושיחות מול הילדים, יוסיפו לחץ ובהלה.
מקווה שבפסח נחגוג במקום ליל סגר, כרגיל, את ליל הסדר.
ובעזרת השם ומשרד הבריאות, זה יעבור ויהיה בסדר🙏