חשבתי ש'בקורונה' תשתעמם,שתרצה לחזור למסגרת.

ואחרי חודשיים בבית,תשוב לבית ספר, הגברת.

מסתבר שביתי המתבגרת, מעדיפה להישאר בביתה,

מסרבת ללכת לבית ספר ולצאת בבקרים ממיטתה.

'כך נשמע השיח, (אולי בלי חרוזים)

בשיחות בקליניקה, וכך ההורים מספרים..

מה עושים? אני נשאלת כיצד מתמודדים?

חשוב ורצוי לברר, מה עובר על הילדים.

האם חרדה חברתית? קושי לשבת בשיעורים?

קשר בעייתי עם מורה? התרסה מול ההורים?

בכדי שירצו לשתף חשובים יחסינו איתם.

נבנה תקשורת מקרבת, נצעד אט אט לקראתם.

יחסים הם כל העניין,וסמכות הורית, אך אחרת.

עם מתבגרים הדרך שונה, חשוב ש'נשנה את הסרט..

'חווים קושי משפחתי? קטנטנים, ילדים, מתבגרים?

אשמח ללוותכם בדרך,וביחד 'נפרום את הקשרים'.

חבל על כל יום שעובר,

התקשרו ונתחיל לדבר